ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (The Universal Declaration of Human Rights) היא מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם, ומאז מצוין ה-10 בדצמבר כיום זכויות האדם ברחבי העולם. עקרונות ההכרזה הן בסיס חשוב במשפט הבינלאומי, ותשתית לחוקות של מדינות רבות. סעיפי ההכרזה אומצו על ידי ארגונים רבים לזכויות האדם ברחבי העולם, כבסיס לפעילותם, כמו האגודה לזכויות האזרח בישראל.
ההכרזה נערכה על ידי ג'ון המפרי, ובעיצובה השתתפו בין השאר אלינור רוזוולט ורנה קאסן.
נוסח ההכרזה אושר על ידי ממשלת ישראל.
ההכרזה עצמה בהיותה החלטה של העצרת הכללית של האו"ם הינה בגדר המלצה בלבד, ואין לה תוקף משפטי. אולם למרות זאת, תוכן ההכרזה משמש בסיס לעקרונות משפטיים מחייבים במישור הבינלאומי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע להכרזה בדבר זכויות האדם
הוועדה לזכויות האדם הוקמה בשנת 1947 במטרה לנסח הכרזה אוניברסלית בדבר זכויות האדם, שנתקבלה בעצרת האו"ם שנה לאחר מכן. שורשיה הרעיוניים של ההכרזה נובעים מאחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית - מלחמת העולם השנייה והשואה. ההפרות המחרידות והנרחבות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו, הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון, כי שיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה.
[עריכה] מבנה ההכרזה
בהכרזה שני חלקים עיקריים: מבוא: הרקע ההיסטורי והרעיוני להכרזה. גוף ההכרזה: הכולל שלושים סעיפים, שמפרטים מגוון רחב של זכויות וחירויות יסודיות של הפרט.
בסעיף הראשון יש התייחסות לשני עקרונות חשובים: חירות ושוויון, כזכויות הטבעיות של כל אדם: "כל בני דם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה".
הסעיף השני מצהיר על הזכאות לזכויות שוות ללא הפליה: "כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא הפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קנין, לידה או מעמד אחר".
כמו כן, מפרטת ההכרזה זכויות וחירויות נוספות, ביניהן:
א) זכויות אישיות ( הזכות לחיים, לחופש, לביטחון ולפרטיות).
ב) זכות להליכים הוגנים בפני המשפט ( הכרה אישית בפני הדין, זכות להליכים שיפוטיים הוגנים, זכות הפרט להיחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו כחוק).
ג) זכויות הקשורות לחיים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של הפרט ( חירות המחשבה והמצפון, חופש הדת, חופש הביטוי, חופש ההתקהלות וההתאגדות, הזכות ליטול חלק בשלטון, הזכות לעבוד בשירות הציבורי והזכות לאזרחות).
ד) זכויות כלכליות וחברתיות ( הזכות לקנין פרטי, הזכות לרמת חיים הוגנת, הזכות לעבודה וכו'.)
[עריכה] תמצית הסעיפים העיקריים בהכרזה
סעיף א - כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם.
סעיף ב - כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, ודעה פוליטית.לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך.
סעיף ג - לכל אדם הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי.
סעיף ד - לא יהיה אדם עבד או משועבד. עבדות וסחר עבדים ייאסרו על כל צורותיהם.
סעיף ה - לא יהיה אדם נתון לעינויים, ולא ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים.
סעיף ו - כל אדם זכאי להיות מוכר בכל מקום כאישיות בפני החוק.
סעיף ז - הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק.
סעיף ט - לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי.
סעיף י - כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי.
סעיף יא -
(1) אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו.
(2) לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי.
סעיף יב - לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב.
סעיף יג -
(1) כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה.
(2) כל אדם זכאי לעזוב כל ארץ, לרבות ארצו ולחזור אל ארצו.
סעיף יד -
(1) כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות.
(2) אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה פלילית שמקורה האמיתי במעשי פשע לא מדיניים או במעשים שהם בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.
סעיף טו - כל אדם זכאי לאזרחות. לא תישלל מאדם אזרחותו דרך שרירות ולא תקופח דרך שרירות זכותו להחליף את אזרחותו.
סעיף טז -
(1) כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.
(2) נישואין יערכו רק מתוך הסכמה חופשית ומלאה של בני הזוג המיועדים.
סעיף יז - כל אדם זכאי להיות בעל קניין, בין לבדו ובין יחד עם אחרים. לא יישלל מאדם קניינו דרך שרירות.
סעיף יח - כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו - לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות.
סעיף יט - כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים.
סעיף כ - כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום. לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה.
סעיף כא -
(1) כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת בארצו, בין השתתפות ישירה ובין דרך הנציגות שנבחרה בבחירות חופשיות.
(2) כל אדם זכאי לשוויון בכניסה לשירות במנגנון של ארצו.
(3) רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה. העם יביע את רצונו בבחירות כשרות הנשנות לעתים מזומנות, לפי זכות בחירה כללית ושווה ובהצבעה חשאית.
סעיף כב - כל אדם זכאי לביטחון סוציאלי.
סעיף כג -
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.
סעיף כד - כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה הגבלת שעות העבודה במידה המתקבלת על הדעת וחופשה בשכר לעתים מזומנות.
סעיף כה -
(1) כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אילמון, זיקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו.
(2) אימהות וילדות זכאיות לטיפול מיוחד ולסיוע. כל הילדים, בין שנולדו בנישואין או שלא בנישואין, ייהנו במידה שווה מהגנה סוציאלית.
סעיף כו - כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים.
סעיף כז -
(1) כל אדם זכאי להשתתף תוך חירות בחייו התרבותיים של הציבור, ליהנות מהאמנויות ולהיות שותף בהתקדמות המדע ובברכתו.
(2) כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה שהיא פרי רוחו.
סעיף כח - כל אדם זכאי למשטר סוציאלי ובינלאומי, שבו אפשר יהיה לקיים במלואן את הזכויות והחירויות אשר נקבעו בהכרזה זו.
סעיף כט -
(1) כל אדם יש לו חובות כלפי הכלל, כי רק בתוך הכלל נתונה לו האפשרות להתפתחות החופשית המלאה של אישיותו.
(2) לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירותיו, פרט לאותן הגבלות שנקבעו בחוק על מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת.
(3) לעולם לא ישתמשו בזכויות ובחירויות אלה בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.
סעיף ל - שום דבר בהכרזה זו לא יתפרש כאילו הוא בא להקנות למדינה, לציבור או ליחיד כל זכות שהיא לעסוק בפעולה או לבצע מעשה שתכליתם לקפח כל זכות או חירות מן הזכויות והחירויות הקבועות בהכרזה זו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם |
- הנוסח האנגלי - באתר האו"ם
- הנוסח העברי - באתר הכנסת
- באתר Omniglot מצוי הסעיף הראשון של ההכרזה בשפות רבות
- ראיון עם פרופ' אדי קאופמן על ההכרזה ועל זכויות האדם באתר y-net
