מינסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
|
||||||||||||||||||||||||
מינסק (בבלארוסית: Мінск) [1] היא בירת בלארוס. אוכלוסייתה 1.7 מיליון תושבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מינסק נוסדה במאה ה-11 בנסיכות פולוצק על צומת דרכים חשובה. עד מהרה התחילה להתחרות בעיר פולוצק עצמה כעיר מרכזית בנסיכות. חשיבות העיר עלתה כשצורפה לנסיכות הפולנית-ליטאית ב-1389 ונהפכה למרכז חבל (וויבודסטבו) מינסק.
ב-1705 נכבשה על ידי חיילותיו של קרל ה-12 ואחר כך על ידי פטר הגדול. בחלוקת פולין השנייה ב-1793 צורפה סופית לאימפריה הרוסית. העיר סבלה קשות בתקופת כיבושי נפוליאון.
במאה ה-19 התחילה להתפתח בקצב מואץ כמרכז התעשייה של האזור. ב-1918 הוכרזה כבירת בלארוס העצמאית. ב-1919 נכבשה על ידי הקומוניסטים ב-1921 הייתה בידי פולין, אל לפי הסכם ריגה נמסרה לרוסיה ונהפכה לבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס. העיר נהרסה במלחמת העולם השנייה בעת הכיבוש הגרמני, ושוקמה.
מ-1991 בירת בלארוס העצמאית.
מינסק היא מרכז תעשייתי וצומת תחבורתי חשוב. החל משנת 1921 יש בה אוניברסיטה ועוד בתי ספר גבוהים ומוסדות תרבות רבים.
MTZ-RIPO ודינמו מינסק הן קבוצות כדורגל ממינסק המשחקות בליגת העל הבלארוסית.
[עריכה] הקהילה היהודית
קהילת היהודים במינסק הייתה בין החשובות במזרח אירופה. ב-1489 יהודי התמנה על גביית מסים בעיר מטעם השלטון הליטאי. יהודים התחילו להתיישב בעיר במאה ה-16. ב-1579 המלך סטפן בתורי הוציא אישור ליהודים לסחור בעיר. המלך זיגמונט ביטל אישור זה ב-1606 בעקבות פניית הנוצרים. אולם ב-1609 היהודים שוחררו ממסים מיוחדים וב-1616 הורשה להם לפרוס בעיר את מרכולתם וב-1629 לפתוח חנויות. קהילת מינסק הייתה בין הקהילות המייסדות של הוועד הליטאי. עד 1631 השתייכה לפלך בריסק.
בזמן המלחמה הפולנית-רוסית (1654-1667) היהודים נטשו את העיר ב-1655 בעקבות הכיבוש הרוסי, אך בחזרתה לפולין ב-1658 חזרו גם היהודים. עדין ליהודים לא היה אישור להתיישב בעיר והם נאלצו לשכור בתים מאוניאטים, ועקב כך סבלו סבל כפול, שכן נגדם הופנתה שנאת הנוצרים האורתודוקסים גם כלפי בעלי בתיהם וגם כלפי היהודים עצמם. בהשפעת הגאון מווילנה הוקמו בעיר מספר ישיבות. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שימשה מרכז לתנועת הפועלים היהודית. ברבנות העיר כיהנו והתגוררו רבנים מפורסמים וביניהם: הרב יחיאל הלפרין- מחבר "סדר הדורות", הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן שכונה ה"גדול ממינסק", הרב בנימין הכהן שקוביצקי שכונה "המגיד ממינסק", והרב גרשון תנחום ממינסק (שהרב אברהם יצחק הכהן קוק למד אצלו תקופה מסוימת לפני שהגיע לישיבת וולוז'ין)).
בשואה הושמדה מרבית הקהילה היהודית. בעיר מינסק הוקם גטו, שהיה הגטו שהחזיק הכי הרבה זמן בשטחי ברית המועצות הכבושים. יהודי הגטו הוצאו במספר אקציות להריגה בבורות ענק שנחפרו בקרבת הכפרים ט'וצינקה ומאלי טרוסטניץ'. אלפים מיהודי הגטו נמלטו ממנו ליערות הסמוכים ולחמו שם כנגד הגרמנים. אחרוני היהודים בגטו, שהועסקו בעבודות כפיה נשלחו אל מותם במחנה המוות סוביבור או שנורו למוות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1943. רק 13 יהודים שרדו את הגטו. ב-1947 הוקמה ברחוב זסלבסקיה אנדרטה, הראשונה מסוגה בברית המועצות, עליה נכתב: "ליהודים-קרבנות הפשיזם".
בסוף שנות ה-40 העיר ידעה התנכלות השלטונות לפעילות היהודית. בינואר 1948 על ידי סוכני הק.ג.ב. נרצח ראש התיאטרון היהודי שלמה מיכואלס, ב-1949 נסגר התיאטרון היהודי ועובדיו פוטרו, ב-1959 הוחרם בית הכנסת הגדול, ובניינו עבר לידי תיאטרון גורקי.
בשנות ה-60 נאסר על קבורה בבית הקברות היהודי, ולאחר מכן הוא נהרס ונהפך לאצטדיון דינמו. ב-1959 האוכלוסייה היהודית מנתה 38,842 נפשות.
בתקופת פרסטרויקה התחדשה הפעילות הקהילתית. ב-1988 הוקמה "אגודת חובבי התרבות היהודית" על שם יצחק חריק. ב-1989 נפתח בית הספר היהודי החד שבועי על ידי יורי דורן, שלאחר מכן הקים את iro-התאחדות יהודי בלרוס. כיום במינסק קיימים 2 בתי כנסת של התאחדות יהודי בלרוס-נוסח אשכנז, ושל חב"ד, בראשותו של הרב הראשי[דרוש מקור] לבלרוס הרב ישראל יוסף גרוזמן.
[עריכה] תעשייה בעיר
- בלארוס (טרקטור) - מפעל טרקטורים הארצי.
- מאז (משאית) - מפעל משאיות העירוני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מינסק |
- מינסק - באתר Lametayel
- הקהילה היהודית של בלארוס
- מינסק עיר ואם - ספר הזכרון לקהילה היהודית של מינסק.
- Photos of Minsk on GOMINSK.ORG
