פורטל:היישוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היישוב הוא השם שניתן לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקוה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.
לביטוי "היישוב" יש וריאציות נוספות, "היישוב היהודי" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.
תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב שתוכננה בשנים 1927 - 1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראהו ואופיו המוכר כיום.
התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאיפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.
תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה.
גדס הוא שהביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו - מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.
אליעזר קשאני - ארגון צבאי לאומי - בנק אנגלו-פלשתינה - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - הטור השביעי - הכנענים - העלייה לביריה - הרמן שטרוק - זאב ז'בוטינסקי - חיל העזר לנשים - ימין משה - יצחק דנציגר - ירושלים סגל - ישורון - לאופולד אמרי - מאיר פיינשטיין - מילון בן-יהודה - מלון המלך דוד - מצודות טגארט - סעדיה שושני - פלמ"ח - פרשת הסרג'נטים - קול ירושלים - רוי פאראן - רוממה - רכבת העמק - שדרות רוטשילד - ש"י - שמחה בלאס - תוכנית גדס - תחיית הלשון העברית - תלפיות
הגנרל אוולין יו בארקר, מפקד הכוחות הבריטים בארץ ישראל, הוציא בשנת 1946 פקודה אנטישמית לפיה יש לפגוע ביהודים, "בצורה שהיא השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר, פגיעה בכיסיהם". כתוצאה מכך ניסה האצ"ל להתנקש בחייו מספר פעמים. באחד הנסיונות נשלח עזר ויצמן ששהה בלונדון ב-1948 "לדפוק את הגנרל הבריטי בארקר", אך הסקוטלנד יארד גילה את המזימה, ויעץ לוויצמן "חזור הביתה לפלסטין", עצה שוויצמן נאלץ לקבל.
- 1913 - מוקמת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה המחקרית העברית הראשונה.
- 1934 - אוניית המעפילים "ולוס" יוצאת לדרכה מנמל וארנה בבולגריה בפעם השנייה. האונייה משוטטת בים התיכון במשך שבועות רבים מבלי שהצליחה להוריד את מעפיליה בחופי הארץ. לבסוף שבים המעפילים לפולין, ועולים בעלייה לגאלית.
- 1947 - הפלמ"ח מנסה לחבל באוניית הגירוש "אמפייר רייוול", לאחר שהורידה מעפילים בהמבורג. הנסיון נכשל, שכן ירידתם החפוזה של המעפילים מהאונייה, בניגוד להתנגדותם לרדת ממנה בפעמים קודמות, עוררו את חשדם של הבריטים, ואלו מצאו את המטען שהניח איש הפלמ"ח מיכה פרי.
האתר, המופעל על ידי העמותה להנצחת מורשת לח"י וחלליהם, כולל חומר חזותי וארכיוני רב. האתר עוסק בפעולות הלח"י, אנשי הלח"י, גולי הלח"י, עולי הגרדום, וכולל תאריכון סינכרוני, בו שלוש עמודות - אירועים חשובים בעולם, אירועים חשובים בתולדות היישוב, ואירועים חשובים בלח"י.
המאורעותהמאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו. ארגוני הגנה וביטחוןבר גיורא - השומר - ארגון המגן - גדוד נהגי הפרדות - הגדודים העבריים - ההגנה - פלמ"ח - אצ"ל - לח"י - תנועת המרי העברי - משטרת היישובים העבריים - נוטרות - המשמר הנע - הנודדת - פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) - פלוגות השדה - חי"ש - חיל המשמר - התע"ש - כוח המגן העברי המודיעין ביישוב |
זרוע האוויר ביישובראשית התעופה העברית בארץ ישראל - הקלוב הארצישראלי לתעופה - חברות תעופה עבריות ביישוב - מחלקת הטיס של הפלמ"ח פעולות ואישיםחומה ומגדל - העלייה לחניתה - גדר הצפון - כביש הצפון - מצודות טאגארט - ליל הגשרים - פריצת מחנה עתלית - פיצוץ תחנות הראדר הפריצה לכלא עכו - העלייה לביריה - דוד תדהר "הבלש העברי" - צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד". צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט. כופר היישוב. אברהם שפירא "זקן השומרים". ברכה פולד |
היישוב במלחמת העולם השנייה
היישוב בימי מלחמת העולם השנייה - ההתנדבות לצבא הבריטי - הבריגדה העברית - צנחני היישוב - שבויי היישוב - כ"ג יורדי הסירה - טביעת הספינה ארינפורה - ליגה V - המשמר האזרחי (הראשון) - חיל העם - משמר המולדת - חיל העזר לנשים - חיל העזר האווירי לנשים.
היישוב והשואה
ההעברה - תגובת היישוב לשואה - ועד ההצלה - מאתיים ימי חרדה - ספר עדות - ילדי טהרן.
המעפילים
|
- מוסדות ההנהגה העליונה של היישוב: ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ ישראל - הוועד הלאומי
- מוסדות היישוב: ועד הצירים - המשרד הארצישראלי - המחלקה המדינית - ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל - הסתדרות העובדים הלאומית - כנסת ישראל - אספת הנבחרים - כופר היישוב -בית משפט השלום העברי.
מנהיגות נבחרת
מנהיגים רוחניים ואידאולוגיים
|
מנהיגי מחתרות
ראשי ערים
|
ראו גם: כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה
ההתיישבות במושבות ובערים(בשמותיהן כיום)
התנועה הקיבוציתהקואופרציה במרחביה -חבר הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - הקיבוץ הדתי. קיבוצים ומושבים(בשמותיהם כיום) עטרות - דגניה א' - דגניה ב' - כפר גלעדי - נהלל - יגור - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - רוחמה - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב. המוסדות המיישביםקרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב פעילי ההתיישבות ומתכנניה
|
תעשייה
כרמל מזרחי - וולקן - לודז'יה - אתא חברה לטקסטיל - פניציה - שמן - עלית - עסיס - חברת אבן - מפעל המלח בסדום - תחנת הכח בנהריים - תחנת הכח רדינג - נשר - סולל בונה - תנובה.
בנקים
- בנק אנגלו פלשתינה: הבנק העיקרי בארץ ישראל בתקופת היישוב. נוסד בשנת 1902 כחברת בת של אוצר התיישבות היהודים. כיום בנק לאומי לישראל.
- בנק הפועלים: הבנק מיסודה של ההסתדרות הכללית נוסד בשנת 1921. היה המכשיר הפיננסי של ההתיישבות העובדת בתקופת היישוב. כיום בנק פרטי, הגדול בישראל.
- בנק ארץ ישראל לדיסקונט: בנק פרטי גדול שנוסד בשנת 1935. כיום בנק דיסקונט לישראל.
- בנק קופת עם: בנק קואופרטיבי. נוסד בשנת 1912 בשם "הבנק הקואופרטיבי קופת עם א"י". לימים הפך לבנק קופת עם לישראל בע"מ. נסגר בשנת 1982.
- בנק אוצר החייל: הבנק נוסד בשנת 1946 כמוסד כספי למשוחררי הבריגדה היהודית.
- בנק המזרחי: הבנק נוסד בשנת 1925 על ידי תנועת המזרחי. כיום בנק המזרחי המאוחד.
תחבורה יבשתית
הרכבת המנדטורית - רכבת העמק - אגד - המקשר - כביש הצפון - כביש הנפט.
ספנות
- צי עברי - ערך העוסק בהתפתחות השיט העברי בארץ ישראל מחזונו הכתוב של איתמר בן אב"י מ-1913 דרך פועלה של ועדת המים מ-1918 של מאיר גורביץ וחניכיו בזבולון ועד לקום מדינת ישראל.
- בית הספר הימי הראשון 'התנועה הימית "זבולון"' נוסד בשנת 1928 בחוף תל אביב. בשנת 1930 שונה שמו ל"אגודת יורדי ים זבולון א"י" ראשוני מורי הימאות העברית היו מאיר גורביץ, חיים לייבוביץ, עמנואל טובים, אריה באייבסקי,זאב הים (רב חובל), אריה גרבנוב ואליעזר חודורוב.
- נמל חיפה (1932) הוקם על ידי המנדט הבריטי
- עמנואל - האונייה העברית הראשונה שהניפה דגל כחול לבן עברי. קברניטה היה אריה גרבנוב. האונייה היחידה של חברת הספנות חופיה בע"מ טבעה על צוותה בראשית 1934, בדרכה לישראל.
- חברת הספנות חברת עתיד: חברת ספנות שנוסדה בשנת 1934 על ידי בני משפחת בוכרד, יהודים מהמבורג שהעבירו את עסקי הספנות שלהם לארץ ישראל. הפעילה שלוש ספינות משא להובלת משאות למצרים, טורקיה וסוריה ועדיין פועלת בישראל בהצלחה (עד היום 2008).
- חברת הספנות הלויד הימי הארץ ישראלי: חברת ספנות שנוסדה בסוף 1934. על דגלה חרטה עבודה ולימוד עברית. הפעילה ספינת נוסעים בשם "הר ציון" משנת 1935 ושתי ספינות משא. על ספינותיה שהופעלו על ידי צוות שרובו יהודים שובצו מורים לעברית שלימדו את הצוותים והפליגו על אוניות החברה לים התיכון, לים השחור ולצפון אירופה.
- חברת ארץ ישראל לספנות: חברת ספנות שנוסדה בשנת 1935 והייתה בעלת ספינת הנוסעים העברית הראשונה "תל אביב".
- אוצר מפעלי ים - חברה שהוקמה בשנת 1936 ומכרה מניות לציבור על מנת לממן את פיתוח נמל תל אביב.
- נמל תל אביב (1936) הוקם בראשיתו על ידי תנועות הנוער הימיות...
- בית הספר הימי השני: נוסד בשנת 1938 ליד הטכניון בבסמ"ת חיפה. תוכנית הלימודים הכשירה קציני-ים סיפון, מכונה ושיט לצי סוחר. עם השנים הפך לבית הספר לקציני ים עכו הפועל עדיין ובהצלחה. (2008)
- החבל הימי לישראל: אגודה ימית ולהעמקת התודעה הימית בישוב. ריכזה הדרכה ימית לנוער בחופי הארץ.
- צים חברת השיט הארץ ישראלית בע"מ: חברת ספנות שהוקמה בשנת 1945 במשותף על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית והחבל הימי לישראל אונייתה הראשונה נרכשה בשנת 1947.
תעופה
ערך מורחב - ראשית התעופה העברית בארץ ישראל
- נסיון ראשון בשנת 1913 בוצע על ידי ד"ר מאיר גורביץ מהנדס תעופה עברי שבנה מטוס הציגו בתל אביב לגיוס הון לרכוש אוירון ללמד עברים תעופה. טיסת ראווה עות'מאנית, הסתיימה בהתרסקות על חוף תל אביב. מלחמת העולם הראשונה שהחלה ב 1914 החלה, גויסו לגדודים העבריים ונגוזה החברה.
- אוירון: חברת התעופה הרשונה שהוקמה ביישוב. נוסדה בשנת 1938, במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט למטרת טיסות פנים בארץ ולמעשה כזרוע האוויר הביטחונית של היישוב. בנובמבר 1947 הועברו מטוסי החברה לרשות "שירות האוויר" של ההגנה, היחידה שהיוותה יסוד לחיל האוויר, והוטסו משדה התעופה בלוד לשדה דב.
- נתיבי אוויר לארץ ישראל: חברת תעופה שהוקמה בשנת 1937, כחברת בת של חברת החשמל. החברה, בשיתוף עם עיריית תל אביב, הכשירה בשנת 1938 את שדה התעופה של תל אביב, שלימים ייקרא בשם שדה דב. מטוסי החברה קיימו שירות טיסות בין תלאביב לבין קהיר וביירות במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט קיימו מטוסי החברה שירות טיסות בין תל אביב לחיפה.
- שדה דב: שדה התעופה של תל אביב. נבנה על ידי עירית תל אביב בשיתוף עם חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל בשנת 1938, במהלך מאורעית תרצ"ו - תרצ"ט. חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל הפעילה מן השדה טיסות סדירות לחיפה ואף טיסות שכר לביירות. בימי מלחמת העולם השנייה השביתו שלטונות המנדט את פעילות השדה וזו חודשה רק בשנת 1947. בנובמבר 1947 העבירה חברת אווירון את מטוסיה משדה התעופה בלוד לשדה דב והעמידה אותם לרשות "שירות האוויר" של ההגנה שהיה הבסיס עליו הוקם חיל האוויר.
תנועות ומפלגות
- פועלי ציון: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1900 על ידי דב בר בורוכוב. דגלה בסוציאליזם מעמדי. בשנת 1919 התאחדה עם סוציאליסטים ה"בלתי מפלגתיים" למפלגת אחדות העבודה.
- הפועל הצעיר: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1905. דגלה בסוציאליזם מתון ושללה מלחמת מעמדות. הקימה את ראשוני הקיבוצים והמושבים והייתה ממייסדי ההסתדרות הכללית יחד עם אחדות העבודה. על ראשיה נמנו יוסף שפרינצק וחיים ארלוזורוב. בשנת 1930 התאחדה עם אחדות העבודה למפלגת מפא"י.
- המזרחי: תנועה ציונית דתית שהוקמה בשנת 1902. דגלה בבנין הארץ ברוח תורת ישראל. בין מנהיגיה נמנו הרבנים מאיר בר-אילן ויהודה לייב מימון. בשנות המדינה התמזגה עם הפועל המזרחי למפלגת המפד"ל.
- אחדות העבודה: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1919. ראשיה היו דוד בן-גוריון וברל כצנלסון. תנועה סוציאליסטית שיחד עם זאת דגלה באקטיביזם ביטחוני. בשנת 1930 התאחדה עם הפועל הצעיר למפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). פלג בשם "סיעה ב'" שהתפלג ממפא"י בשנת 1944 נקרא בשם אחדות העבודה - פועלי ציון.
- גדוד העבודה: ארגון חלוצי שיתופי שהוקם בשנת 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור. על ראשיה נמנה יצחק שדה לימים מפקד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. חברי הגדוד נדדו בכל רחבי הארץ ועבדו בבנין, סלילת כבישים, ייבוש ביצות והקמת יישובים. לאחר פרישת אנשי האגף השמאלי שדגלו בקומוניזם חדל הארגון לפעול בשנת 1927.
- הפועל המזרחי: תנועה ציונית דתית שהוקמה ב-1922 ודגלה בציונות דתית עם מגמה סוציאלית. יסדה את תנועת הנוער בני עקיבא מנהיגיה היו זרח ורהפטיג וחיים משה שפירא. בשנות המדינה התמזגה עם המזרחי למפלגת המפד"ל.
- מפא"י: המפלגה המרכזית של תנועת העבודה שעמדה בראש הנהגת היישוב לפני קום המדינה ובראש הנהגת המדינה לאחר הקמתה, במשך למעלה מארבעים שנים רצופות. נוסדה בשנת 1930 מאיחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר. מנהיגה במשך רוב שנותיה, דוד בן-גוריון, היה האיש שהכריז על הקמת המדינה והיה ראש ממשלתה הראשון. ממשיכתה הייתה מפלגת העבודה.
- הצה"ר: ברית הציונים הרוויזיוניסטים. המפלגה של התנועה הרוויזיונסטית נוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי בשנת 1925. דגלה בשלמות הארץ ובאקטיביזם. לאחר הקמת המדינה התמזגה בתנועת החרות מייסודו של ארגון האצ"ל.
- ברית הביריונים: קבוצה קיצונית שדגלה בציונות מקסימליסטית. הוקמה בשנת 1931 על ידי אבא אחימאיר, דגלה במאבק נגד ה