פורטל:היישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עריכהפורטל היישוב

היישוב הוא השם שניתן לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקוה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.

לביטוי "היישוב" יש וריאציות נוספות, "היישוב היהודי" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.

עריכהערך נבחר

תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב שתוכננה בשנים 1927 - 1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראהו ואופיו המוכר כיום.

התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאיפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.

תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה.

גדס הוא שהביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו - מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.

עריכהערכים מומלצים

אליעזר קשאני - ארגון צבאי לאומי - בנק אנגלו-פלשתינה - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - הטור השביעי - הכנענים - העלייה לביריה - הרמן שטרוק - זאב ז'בוטינסקי - חיל העזר לנשים - ימין משה - יצחק דנציגר - ירושלים סגל - ישורון - לאופולד אמרי - מאיר פיינשטיין - מילון בן-יהודה - מלון המלך דוד - מצודות טגארט - סעדיה שושני - פלמ"ח - פרשת הסרג'נטים - קול ירושלים - רוי פאראן - רוממה - רכבת העמק - שדרות רוטשילד - ש"י - שמחה בלאס - תוכנית גדס - תחיית הלשון העברית - תלפיות

עריכהתמונה נבחרת


ההצגה "ראיון בלי-לה-לו" תיאטרון לי לה לו, 1945
עריכההידעת?

הגנרל אוולין יו בארקר, מפקד הכוחות הבריטים בארץ ישראל, הוציא בשנת 1946 פקודה אנטישמית לפיה יש לפגוע ביהודים, "בצורה שהיא השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר, פגיעה בכיסיהם". כתוצאה מכך ניסה האצ"ל להתנקש בחייו מספר פעמים. באחד הנסיונות נשלח עזר ויצמן ששהה בלונדון ב-1948 "לדפוק את הגנרל הבריטי בארקר", אך הסקוטלנד יארד גילה את המזימה, ויעץ לוויצמן "חזור הביתה לפלסטין", עצה שוויצמן נאלץ לקבל.

עריכההיום בתולדות היישוב, 6 בספטמבר
  • 1913 - מוקמת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה המחקרית העברית הראשונה.
  • 1934 - אוניית המעפילים "ולוס" יוצאת לדרכה מנמל וארנה בבולגריה בפעם השנייה. האונייה משוטטת בים התיכון במשך שבועות רבים מבלי שהצליחה להוריד את מעפיליה בחופי הארץ. לבסוף שבים המעפילים לפולין, ועולים בעלייה לגאלית.
  • 1947 - הפלמ"ח מנסה לחבל באוניית הגירוש "אמפייר רייוול", לאחר שהורידה מעפילים בהמבורג. הנסיון נכשל, שכן ירידתם החפוזה של המעפילים מהאונייה, בניגוד להתנגדותם לרדת ממנה בפעמים קודמות, עוררו את חשדם של הבריטים, ואלו מצאו את המטען שהניח איש הפלמ"ח מיכה פרי.
לאירועי היום בהיסטוריה נוספים
עריכהאוצרות הרשת

האתר הרשמי של ארגון הלח"י

האתר, המופעל על ידי העמותה להנצחת מורשת לח"י וחלליהם, כולל חומר חזותי וארכיוני רב. האתר עוסק בפעולות הלח"י, אנשי הלח"י, גולי הלח"י, עולי הגרדום, וכולל תאריכון סינכרוני, בו שלוש עמודות - אירועים חשובים בעולם, אירועים חשובים בתולדות היישוב, ואירועים חשובים בלח"י.

עריכההגנה וביטחון

המאורעות

המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ - פרעות תרפ"א - מאורעות תרפ"ט - מאורעות אוקטובר 1933 - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

ארגוני הגנה וביטחון

בר גיורא - השומר - ארגון המגן - גדוד נהגי הפרדות - הגדודים העבריים - ההגנה - פלמ"ח - אצ"ל - לח"י - תנועת המרי העברי - משטרת היישובים העבריים - נוטרות - המשמר הנע - הנודדת - פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) - פלוגות השדה - חי"ש - חיל המשמר - התע"ש - כוח המגן העברי

המודיעין ביישוב

הרועה - ניל"י - הש"י

זרוע האוויר ביישוב

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל - הקלוב הארצישראלי לתעופה - חברות תעופה עבריות ביישוב - מחלקת הטיס של הפלמ"ח

פעולות ואישים

חומה ומגדל - העלייה לחניתה - גדר הצפון - כביש הצפון - מצודות טאגארט - ליל הגשרים - פריצת מחנה עתלית - פיצוץ תחנות הראדר הפריצה לכלא עכו - העלייה לביריה - דוד תדהר "הבלש העברי" - צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד". צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט. כופר היישוב. אברהם שפירא "זקן השומרים". ברכה פולד

עריכהמלחמת העולם השנייה
בנות חיל העזר לנשים צועדות ברחובות ירושלים, 1943
בנות חיל העזר לנשים צועדות ברחובות ירושלים, 1943

היישוב במלחמת העולם השנייה

היישוב בימי מלחמת העולם השנייה - ההתנדבות לצבא הבריטי - הבריגדה העברית - צנחני היישוב - שבויי היישוב - כ"ג יורדי הסירה - טביעת הספינה ארינפורה - ליגה V - המשמר האזרחי (הראשון) - חיל העם - משמר המולדת - חיל העזר לנשים - חיל העזר האווירי לנשים.

היישוב והשואה

ההעברה - תגובת היישוב לשואה - ועד ההצלה - מאתיים ימי חרדה - ספר עדות - ילדי טהרן.

עריכהעליות
על סיפון אוניית המעפילים "לוחמי הגטאות", מאי 1947
על סיפון אוניית המעפילים "לוחמי הגטאות", מאי 1947

המעפילים

עריכההנהגת היישוב

מנהיגות נבחרת

מנהיגים רוחניים ואידאולוגיים

מנהיגי מחתרות

ראשי ערים

עריכהההתיישבות
ראו גם: כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

ההתיישבות במושבות ובערים

(בשמותיהן כיום)

רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב, ובקצהו בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"
רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב, ובקצהו בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"

התנועה הקיבוצית

הקואופרציה במרחביה -חבר הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - הקיבוץ הדתי.

קיבוצים ומושבים

(בשמותיהם כיום)

עטרות - דגניה א' - דגניה ב' - כפר גלעדי - נהלל - יגור - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - רוחמה - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב.

המוסדות המיישבים

קרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב

פעילי ההתיישבות ומתכנניה

ארתור רופין
ארתור רופין
עריכהכלכלה

תעשייה

כרמל מזרחי - וולקן - לודז'יה - אתא חברה לטקסטיל - פניציה - שמן - עלית - עסיס - חברת אבן - מפעל המלח בסדום - תחנת הכח בנהריים - תחנת הכח רדינג - נשר - סולל בונה - תנובה.

בנקים

שטר של 500 מיל (חצי לירה ישראלית) מסדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" (הודפס אחרי קום המדינה).
שטר של 500 מיל (חצי לירה ישראלית) מסדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" (הודפס אחרי קום המדינה).
עריכהתחבורה

תחבורה יבשתית

הרכבת המנדטורית - רכבת העמק - אגד - המקשר - כביש הצפון - כביש הנפט.

ספנות


תעופה

ערך מורחב - ראשית התעופה העברית בארץ ישראל

עריכהחברה

תנועות ומפלגות

כנס הייסוד של הצה"ר, פריז, 1925
כנס הייסוד של הצה"ר, פריז, 1925
  • גדוד העבודה: ארגון חלוצי שיתופי שהוקם בשנת 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור. על ראשיה נמנה יצחק שדה לימים מפקד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. חברי הגדוד נדדו בכל רחבי הארץ ועבדו בבנין, סלילת כבישים, ייבוש ביצות והקמת יישובים. לאחר פרישת אנשי האגף השמאלי שדגלו בקומוניזם חדל הארגון לפעול בשנת 1927.
  • מפא"י: המפלגה המרכזית של תנועת העבודה שעמדה בראש הנהגת היישוב לפני קום המדינה ובראש הנהגת המדינה לאחר הקמתה, במשך למעלה מארבעים שנים רצופות. נוסדה בשנת 1930 מאיחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר. מנהיגה במשך רוב שנותיה, דוד בן-גוריון, היה האיש שהכריז על הקמת המדינה והיה ראש ממשלתה הראשון. ממשיכתה הייתה מפלגת העבודה.