פורטל:רכבת ישראל

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפת הפורטל הידעת? אקטואליה תמונה נבחרת ערך נבחר תחנות הרכבת קווי הרכבת מסילות הרכבת ציוד נייד תפעול היסטוריה

רכבת ישראל היא אמצעי התחבורה המסילתי של ישראל, עליו מופקדת חברה ממשלתית בעלת אותו שם. בין תחומי פעילותה של חברת רכבת ישראל: שינוע נוסעים ומטען ברכבות הפעלתן של תחנות נוסעים ושל תחנות לטעינת משא תכנון וביצוע תוכניות פיתוח של תשתיות הרכבת הספקת מידע למשרדי הממשלה ולציבור הרחב על מערכת הרכבות בישראל הפורטל עוסק גם בשורשי רכבת ישראל - ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת לירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל. לערך המלא - רכבת ישראל

עריכהתחנות הרכבת

תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.

בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:

• רציף אי (אי רציפים) - רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
• רציף צד - רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
• רציף מפרץ - רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.

השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה - כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).

---

בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 47 תחנות נוסעים (לפי לוח הזמנים של רכבת ישראל לקיץ 2008). עד לשנת 2010 לא צפויות להיפתח תחנות נוספות.

תחנות רכבת היסטוריות בישראל בר גיורא חיפה מזרח צמח ירושלים רינתיה יפו סבסטיה דיר סניד ...

תחנות רכבת פעילות בישראל תל אביב מרכז חיפה חוף הכרמל בנימינה לוד באר שבע מרכז ירושלים מלחה מודיעין מרכז עכו ...

תחנות רכבת עתידיות בישראל בנייני האומה קריית מלאכי חולון-וולפסון ראשון לציון מערב בת ים-יוספטל אופקים עפולה שפירים ...

עריכהקווי הרכבת

קווי רכבת הם מסלולים קבועים שבהם נעות רכבות נוסעים. הקווים מחולקים לשני סוגים:

• רכבת בינעירונית - נוסעת בין מטרופולינים מרוחקים ועוצרת בדרכה בתחנות מעטות.
• רכבת פרברית - מקשרת בין ערים ויישובים לבין המטרופולינים הסמוכים אליהם.

הנוסעים יכולים להחליף בין קווי הרכבת בתחנות מסוימות (לרוב, תחנות יותר גדולות וסואנות). תחנה המאפשרת מעבר בין קווי רכבת קרויה "תחנת קשר" (או "תחנת מעבר"). לעומת זאת, עבור רכבת מסוימת, "תחנת ביניים" היא תחנה שבה חולפת הרכבת מבלי לעצור בה. לרוב, מיידעים את הנוסעים שבכדי להגיע לתחנת ביניים כלשהי יש לרדת בתחנת קשר כלשהי ולהחליף רכבת. תחנה שבה רכבת מסוימת מסיימת את נסיעתה נקראת "תחנה סופית" עבור רכבת זו.

---

לרכבת ישראל ארבעה קווים בינעירוניים וארבעה קווים פרבריים - הקווים הבינעירוניים מקשרים את מטרופולין חיפה, מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים ומטרופולין באר שבע. הקווים הפרבריים מחולקים בין המטרופולונים כך ששניים מקשרים את העיר תל אביב עם ערים אחרות במרכז הארץ, קו פרברי נוסף בצפון הארץ מקשר את העיר חיפה עם הקריות ועוד קו פרברי בדרום מקשר את העיר באר שבע עם דימונה.

[עריכה] רכבות בינעירוניות

רכבת בינעירונית נהריה-חיפה-תל אביב-נתב"ג-מודיעין ↓ נהריה · ↓ עכו ↑ ↓ קריית מוצקין ↑ ↓ קריית חיים ↑ ↓ חוצות המפרץ ↑ ↓ לב המפרץ ↑ ↓ חיפה מרכז - השמונה ↑ ↓ חיפה בת גלים ↑ ↓ חיפה חוף הכרמל ↑ ↓ עתלית ↑ ↓ בנימינה ↑ ↓ תל אביב אוניברסיטה ↑ ↓ תל אביב מרכז ↑ ↓ תל אביב השלום ↑ ↓ תל אביב ההגנה ↑ ↓ נתב"ג ↑ ↓ פאתי מודיעין ↑ · מודיעין מרכז ↑

רכבת בינעירונית נהריה-חיפה-תל אביב-נתב"ג-באר שבע ↓ נהריה · ↓ עכו ↑ ↓ קריית מוצקין ↑ ↓ קריית חיים ↑ ↓ חוצות המפרץ ↑ ↓ לב המפרץ ↑ ↓ חיפה מרכז ↑ ↓ חיפה בת גלים ↑ ↓ חיפה חוף הכרמל ↑ ↓ עתלית ↑ ↓ בנימינה ↑ ↓ תל אביב אוניברסיטה ↑ ↓ תל אביב מרכז ↑ ↓ תל אביב השלום ↑ ↓ תל אביב ההגנה ↑ ↓ לוד ↑ ↓ קריית גת ↑ ↓ להבים-רהט ↑ ↓ באר שבע צפון ↑ · באר שבע מרכז ↑

רכבת בינעירונית תל אביב-באר שבע ↓ תל אביב מרכז · ↓ תל אביב השלום ↑ ↓ תל אביב ההגנה ↑ ↓ לוד ↑ ↓ קריית גת ↑ ↓ להבים-רהט ↑ ↓ באר שבע צפון ↑ · באר שבע מרכז ↑

רכבת בן-עירונית תל אביב-בית שמש-ירושלים ↓ תל אביב מרכז . ↓ תל אביב השלום ↑ ↓ תל אביב ההגנה ↑ ↓ לוד ↑ ↓ רמלה ↑ ↓ בית שמש ↑ ↓ גן החיות התנ"כי ↑ . ירושלים מלחה ↑

[עריכה] רכבות פרבריות

עריכהמסילות הרכבת

מסילת רכבת (קרויה גם: "מסילת ברזל", "פסי רכבת") היא דרך מיוחדת המונחת לשם תעבורת רכבות. הרכבת יכולה לנוע על גבי המסילה ללא היגויים בזכות הפעלתם של מסוטים המחברים ומנתקים שלוחות מסוימות של המסילה ומנתבים את הרכבת ליעדה. כדי שתתאפשר תנועת רכבות בשני הכיוונים, יש להניח מסילה כפולה או ליצור הכפלות בנקודות מסוימות כדי שרכבות יוכלו לחלוף זו על פני זו במפגש רכבות (הנחה של מסילה בודדת נחשבת למיושנת ומתאימה למדינות מתפתחות).

מסילת הרכבת מורכבת מזוג פסי פלדה מקבילים שהרוחב ביניהם נשמר קבוע בזכות אדנים (עשויים בטון או עץ). הפסים מונחים במקטעים קצרים של כמה מטרים ומחוברים ביניהם (בהברגה או בריתוך) ליצירת מסילות ארוכות. מסילת רכבת יכולה לספוג משקל רב ולחצים פיזיקליים גבוהים בזכות מבנה המסילה והחומרים מהם היא עשויה.

---

רכבת ישראל משתמשת במאות קילומטרים של מסילות רכבת - רשת המסילות בישראל מורכבת מהקו הראשי של רכבת ישראל (שהוא בעצם אגד של כמה מסילות, ובהן מסילת החוף ומסילת איילון) ומהשלוחות המסתעפות מהקו הראשי (לדוגמה, מסילת הרכבת לירושלים ומסילת הירקון). בעתיד יתווספו לרשת המסילות בישראל גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים ומסילת הרכבת לראשון לציון מערב שנמצאות בתהליכי סלילה. בעתיד מתוכננים גם קו עיירות הפיתוח (בין אשקלון לבאר שבע, דרך שדרות, נתיבות ואופקים) ומסילת העמק (חידוש רכבת העמק, בין חיפה לבית שאן דרך עמק יזרעאל ובירתו עפולה).

עריכהשורשי רכבת ישראל

שורשי רכבת ישראל טמונים בהתפתחות הרכבות בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת לירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

ניתן לחלק את ההיסטוריה של הרכבות בארץ ישראל טרם קום המדינה לשלוש תקופות - תקופת השלטון העות'מאני, תקופת מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי:

• בתקופת העות'מאנים הונחה מסילת הרכבת לירושלים (1892), נוסדה רכבת העמק (1905) ובשפלה הונחה המסילה המזרחית בין עפולה לבאר שבע (1915). כל אחת מהמסילות הללו נוסדה בנסיבות שונות ועל ידי גורמים שונים וללא יד מכוונת.
• התחבורה המסילתית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה התאפיינה בפיתוח מסילות לוגיסטיות של הצבאות הלוחמים. הצבא הבריטי התקדם צפונה מחצי האי סיני לכיוון עזה והלאה לאורך חוף הים התיכון, וכל אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה עם התקדמות החיילים בציר החוף. במקביל, הטורקים עקרו את הקטע המערבי של מסילת הרכבת לירושלים (הקטע שחיבר בין יפו ולוד) ומתחו את מסילה המזרחית אל חזית הדרום (כוונתם הייתה להמשיך את המסילה עד תעלת סואץ, אך תוואי המסילה הגיע רק עד קוסיימה).
• בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י - המסילות הקיימות (למעט רכבת העמק) שודרגו מרוחב צר (105 ס"מ) לרוחב תקני (143.5 ס"מ) וחוברו אליהן כמה שלוחות קצרות. הרכבת המנדטורית הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות - למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לימי הזוהר (בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים). ב-1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות - מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ.

לשם הנצחת עברה של רכבת ישראל ותיעודו הוקם מוזיאון רכבת ישראל בתחנת הרכבת חיפה מזרח.

פירוט נוסף ניתן למצוא בערך היסטוריה של רכבת ישראל.